מצבות משפחתיות

כל מה שרציתם לדעת על מצבות משפחתיות

עם כל הצער שבדבר, לעיתים יש להתמודד עם מוות של מספר בני משפחה. הרצון להקים מצבות משפחתיות הינו רצון אמוציונאלי בעיקר, שנותן לבני המשפחה האחרים את התקווה והאמונה שהאהובים שומרים זה על זה ונמצאים ביחד גם בעולם הבא. 

ללא קשר לדת או ללאום, כל אדם פרטי היה רוצה לחשוב ולקוות שאהובי נפשו יהיו קרובים אליו ויחבקו אותו בכל רגע ורגע, גם אם רעיון זה נראה חלומי או לא מציאותי.

לקבור בן משפחה, ולא כל שכן מספר בני משפחה הינו התהליך שובר לב אשר מעטים המקרים והחוויות בחיי אדם אשר נחשבים לקשים ממנו. 

עם זאת, טקס ההלוויה והאזכרה כאשר קיים מקום פיסי להגיע אליו, כמו מצבה, הינו שלב חשוב בתהליך האבל שכלל הזוכרים את בני המשפחה שנותרו בחיים צריכים לבצע. מטרת ההנצחה היא לשמור את הזיכרונות, האירועים והאנשים שהיו מעורבים בחייכם, באופן פעיל. 

ביטויה של הנצחה זו יכולה להיות בדרכים שונות, החל מטקסים ועד התכנסויות ליד המצבה, כאשר קיימים פיסות זיכרון פיזיות כמו תמונות. 

בעוד שאבל עלול לגרום לתקופות של עצב, כעס, מתח או חרדה, הנצחה עוזרת לכבד את חייו של האדם האהוב ולרכז את רגשותיכם כבני משפחה מלווים, וכתוצאה מכך לחוות חווית אבל בריאה יותר וסגירת מעגל, עד כמה שניתן.

מצבות משפחתיות ייעשו במקרה בו מספר בני משפחה מתו במועד זהה, או כאשר מעוניינים לשמור מקום בבית הקברות למספר בני משפחה או זוג. על פי המסורת היהודית, חייב כל אדם להיקבר בנפרד, כך שלמרות המצבה המשותפת, אין זה קבר משותף, או קבר אחים. 

המצבה המשפחתית נועדה לאחד, להזכיר ולשמור על בני המשפחה כיחידה הומוגנית אחת, כפי שהם היו בימי חייהם. בדרך כלל היא תהיה מעוצבת כך ששם המשפחה יבלוט וממנו יהיו קברים בודדים המיוחדים לכל פרט במשפחה.  

ההיסטוריה של מצבות משפחתיות

מצבות קבורה, או קברים בתפקיד שאנו מכירים אותם היום, נמצאו כבר מימים עברו, כאשר התאריך המשוער בו הם הופיעו מתוארך לשנת 3,000 לפני הספירה. בתקופה זו הם נעשו על פי התרבות הרומית והקלטית. 

עם זאת, הקברים הללו לא היו בדיוק כמו המצבות של היום, ולמעשה לרוב הם היו משפחתיים, בעיקר בעידן בו לא נקברו האנשים בבתי קברות אלא בחלקות קבורה ליד בתיהם. בתרבויות מסוימות, האמינו שהמצבה היא דרך לעזור להנחות את נשמתו של הנפטר במסע שלאחר המוות.

 ניתן לייחס את הנוהג לקברים ומצבות למצרים הקדמונים ולמסופוטמים, שהשתמשו בסימנים על אבן על מנת להבדיל בין קבר אחד למשנהו.

איננו יודעים את התאריך המדויק שבני האדם הקימו את המצבה הראשונה. עם זאת, מדענים גילו את העדות הראשונה למחווה זו באתר קבורה פרהיסטורי בן 13,700 שנה בישראל. 

המילה "מצבה" שמקורה באנגלית, ביטאה ושימשה בעבר מונח ספציפי אשר התייחס ללוח האבן שהונח מעל קבר. 

ייתכן שבאבן היו חקוקות מילים, תאריכים או שמו של הנפטר, אולם הם לא היו דומים באופן זהה למה שאנו מכירים ביום, אלא לוח האבן הגדול הונח באופן אופקי כדי לכסות את רוב חלקת הקבורה. בימי הביניים התפתח נוהג נפוץ לרשום את שמות המתים על האבנים. 

בעידן המודרני, מצבות משמשות בדרך כלל כדי לכבד ולזכור את הנפטר, מה שמספק מקום פיזי למשפחות להביע את צערם ולחלוק כבוד.

כך שבמהלך הזמן, המצבות השתנו בגדלים, בצורות ובחומרים. מצבות הושפעו ממחסור בחומרי גלם שונים במהלך המלחמות או מהזמינות של החומרים המשמשים ליצירת מצבות באזורים מסוימים בעולם. 

ככל שהתפתחנו מבחינה טכנולוגית ובמיומנויות הבנייה, כך גדלו אפשרויות הקבורה ואופציות המצבות השונות. 

סביר להניח שמצבות יישארו האופציה הפופולרית ביותר לאיזכור שמו של אדם יחיד או משפחה שלמה, למרות שכיום ישנן אופציות אלטרנטיביות כמו שריפת הגופה או תרומתה למדע.  מרבית האנשים נהנים שיש מקום לבקר בו ולהרהר בזיכרונות עם הנפטר או הנפטרים. 

בחירת מצבה שתהווה מקום שכזה ואבן שואבת למשפחה ולחברים הקרובים אינה דבר של מה בכך, וכרוכות בפעולה זו החלטות רבות וכבדות משקל.

מהן מצבות משפחתיות ומהן משמעותן כיום?

בדרך כלל מצבות משפחתיות מיועדות לזוגות או קרובי המשפחה אשר עדיין בחיים, על ילדיהן וטפן. מצבות משפחתיות יכולות להיבנות כשתי מצבות נפרדות, או מצבה אחת ברוחב כפול הכוללת מידע על כל נפטר. 

במקרים מסוימים מצבות משפחתיות יכולות להכיל יותר משני בני משפחה, אולם מצב זה נדיר ולו רק עקב הגודל שמצבה זו דורשת. עם זאת, יותר שכיח לראות שמירת מקום או שני מקומות ליד מקום קבורתו של בן משפחה אהוב.

כמובן, שאופציה זו של הקמת מצבות משפחתיות תתאים לבתי עלמין אשר עדיין קוברים על השטח ולא בקומות. אם ברצונכם לשמור מקום, כדאי לברר סוגיה זו קודם לכן כדי לוודא שהיא אכן ניתנת. 

בכל מקרה מצבות משפחתיות צריכות להיות החלטה של בני הזוג או המשפחה, אשר מסכימה לסוג קבורה זה. כאשר מתכננים צעדים אלה, בדרך כלל הדבר יהיה כרוך באדמיניסטרציה רבה ותשלום מקדמי. 

בבתי עלמין שונים, כתלות במקום הניתן להם, ניתן לשמור מקומות גם לאחר שבן זוג אחד הלך לעולמו. במקרה זה אפשר יהיה לתכנן מצבה משפחתית או זוגית ולהכין את המקום לאהוב השני. אין ספק שבתכנון זה, או מכל סוג שהוא, קיימים אתגרים וקשיים ריגשיים רבים. 

ישנם אנשים המרגישים שנושא זה הינו כבד מנשוא, ולכן ההמלצה היא להיעזר, דווקא בזמן זה, ביתר שאת בחברים ובמשפחה.

מי בוחר ומשלם עבור מצבה בכלל או מצבות משפחתיות בפרט?

כאשר מתכננים מצבות בכלל ומצבות משפחתיות בפרט, יש לקחת הרבה גורמים בחשבון. ייתכן שבני המשפחה או הנפטר השאירו הוראות ספציפיות בצוואתם או בתוכניות סוף החיים שלהם אך אם המוות הוא פתאומי או שלא נעשו הכנות בעודם בחיים, האחריות לרוב מוטלת על בן הזוג או על הילדים. 

אם מסיבה כלשהי אין למנוח או לבני הזוג, משפחה שעדיין חיה, האחריות תיפול בסופו של דבר על אחד מהקרובים. בסופו של יום, המשפחה היא זו שאחראית על ההחלטות, הסידורים, והקמת המצבות.

בכל הנוגע לתשלום, אם יש עזבון פנוי, הכסף למצבות נלקח, על פי רוב, מהעיזבון. אם אין מספיק כספים פנויים בעיזבון, האחריות תיפול על בן הזוג או הילדים הנשארים. 

מכיוון שכך כל תכנון מקדים של בני הזוג והמשפחה לגבי פרטי ההלוויה והמצבות הינו צעד חכם כדי להקל לאחר מכן על בני המשפחה. ככל שצעד זה הינו קשה מבחינה ריגשית למי שעוסק בו, הוא יכול לסייע מאד בתהליך הכואב שיעברו בני המשפחה האחרים לאחר מכן.  

בין ההחלטות הראשונות שצריכות להילקח, בין אם היא נעשית על ידי בני המשפחה לפני המוות ובין אם היא נעשית על ידי הקרובים לאחר מכן, היא הבחירה במיקום המצבות ובית העלמין הספציפי בו הן ימוקמו. 

סביר להניח שתרצו לבחור במקום אשר קרוב מבחינה גיאוגרפית לשאר בני המשפחה, או למקום המגורים בו נהגתם להיות. בחירת המחדל, לרוב, היא במקום המגורים של הנפטרים, אולם אם נמצאים בני משפחה או ילדים אשר גרים רחוק, סביר להניח שיהיה מן הראוי להתחשב בהם.